בתערוכתה הנוכחית היהודי הנודד, מציגה רינת פודיסוק רייזנר ציורי נוף קטנים, בצבעי שמן על משטחי עץ שגודלם אינו עולה על 15 ס’מר ,הממוקמים בתוך שתי מזוודות.

התמונות שמוצגת בתיק זה הם חלק מסדרה גדולה של ציורים מיניאטורים (גודל ממוצע 11אורך על 15 רוחב) שצויירו במשך 2003-20004, בצבעי שמן בשכבות דקות על גבי משטחי עץ.

טקסטים ופרסומים בעיתונים

בתערוכתה הנוכחית היהודי הנודד, מציגה רינת פודיסוק רייזנר ציורי נוף קטנים, בצבעי שמן על משטחי עץ שגודלם אינו עולה על 15 ס’מר ,הממוקמים בתוך שתי מזוודות.

ברלין .הפגישה שלי עם העיר היתה מטלטלת,ראיתי את הבתים והמונמנטים,שעדיין נכרו בהם נוראות המלחמה שהיתה,בפעם הראשונה הרגשתי כמעט בצורה גופנית מה התחולל שם ,כמה גדולה ומשוגעת היתה המלחמה ההיא,וכמה סבל נגרם לאנשים ,יהודים,גרמנים ואחרים.
כמו בגד יפה המכסה את צפונות הגוף, נראה ,שאירופה של היום ,אינה מגלה לצופה מבחוץ את שהתחולל לפני קצת יותר מחצי מאה בבירותיה היפות. הפער בין מה שנראה ומה שמוסתר הוליד סדרה של עבודות,המורכבות מצילומים שצילמתי בברלין,והגדלתי על גבי בד קנווס.
העבודות מתעסקות בפרוק והרכבה,במה שרואים ובמה שמוסתר,בתרבותי ובכאותי.

העבודה מורכבת משבעה חישוקים עגולים שבתוכם מתוחות העבודות, שלושה ציורי שמן של שמיים מבעד לצמרות העצים. שני חישוקים שבהם ריקמות של צילומי ילדות שלי עם משפחתי ושני חישוקים שבהם צילומים של אבי עם חבורות אנשים.

העבודה “יורצייט” היא עבודת פרידה מאבי זליג פודיסוק, ומדור שלם של ניצולי שואה: “האנשים עם המספרים על הידיים” שזכורים לי מילדותי.